לי דורון | לב ז'יטניק | אליהו אפשטיין
מהלך היום:
באטרי פארק (Battery Park) – ממוקם בחלקו הדרום של
האי, באיזור שממנו התחילה ההתיישבות האירופאית באיזור. הפארק קיים מסוף המאה ה-19,
אך בתצורתו הנוכחית הוא עוצב בשנות ה-80 במסגרת שיתוף פעולה בין Ehrenkrantz ו- Eckstu.
משם המשכנו לאורכה של הגדה המערבית לאיזור המכונה באטרי פארק סיטי (Battery Park City) – איזור זה הינו הרחבה מלאכותית של האי,
שמורכבת מאדמת המילוי שמקורה באתרי בנייה ברחבי מנהטן, בעיקר מפרוייקט מגדלי
התאומים. איזור זה של העיר משלב מתחמי מגורים, מסחר, תעסוקה וכן את אחוז השטחים
הפתוחים הגבוה ביותר בעיר, יותר משליש משטח השכונה. כמו כן, כספיי המסים של
השכונה, וכן מימון פרטי משמשים לתחזוקה ופיתוח השטחים הפתוחים באיזור. באיזור
ראינו מספר פרוייקטים נופיים ייחודים, שתוכננו ע"י אדריכלים, אדריכלי נוף
ואומנים שונים.
·
פארק רוברט ואגנר (Robert Wagner Park)
תוכנן ע"י Olin Partnership, Lynden Miller
and Machado & Silvetti
נפתח ב-1996
לצד מדשאה רחבה ובין שני גנים פורמאליים קטנים, הוקם מבנה לבנים גבוה,
שגגו משמש כתצפית על פסל החרות, הנהר ואליס איילנד.
·
South Cove(מעגן ורחבה בנויה לצידה)
תוכנן ע"י Susan Child, Stan Eckstut and
Mary Miss
נפתח ב-1988
במקום פגשנו את אדריכל הנוף פול פרידברג (Friedberg) שותף מרכזי בתחנוך המתחם
שתיאר את השיקולים והסוגיות השונות שעלו בשלבי תכנון השונים של הפרוייקט.
·
Rockefeller
Park
תוכנן ע"י Carr, Lynch, Hack and Sandell
with Oehme Van Sweden and Donna Walcavage
נפתח ב-1992
חלקו הצפוני ביותר של רצף הפארקים, בין היתר מכיל מדשאות רחבות ידיים,
מתקני משחק, טייל לצד המים בריכות נוי ועוד.
·
- Tear
Drop Parkתוכנן ע"י Michael Van Valkenburgh Associates.
נפתח ב-2004.
הגן ממוקם בין מספר מבני מגורים ומהווה תווך ייחודי בין מתחמים
ציבורים, רחובות העיר, לבין אלה הפרטיים יותר – הכניסות אל בנייני המגורים. בצידו
של הפארק, שבילי הליכה במפלסי הכניסה לבתים ובמרכזו שביל רחב ומוגבה המוביל אל
ליבו של הפארק. בעזרת טופוגרפיה משתנה, חומרים שונים וצמחיה ואן-ואלקנברג יוצר
בשטח קטן מאד מגוון רחב של חוויות וחללים.
אנדרטת אסון ה-11 בספטמבר – 9/11 memorial
תוכנן ע"י מיכאל ארד (Arad) ופיטר ווקר (Walker).
נפתח ב-2011.
באתר בו התרחש אסון מגדלי התאומים בשנת 2001 הוקמה אנדרטה להנצחת המאורע
והנספים. במקום המדויק בו היתמרו שני המגדלים נחפרו שני חללים מרשימים בגודלם אל
בטן האדמה. בדפנותיהם ובמרכזם אלמנט מים בשני מפלסים, על גדר הבורות חרוטים
שמותיהם של הנספים. המרחב המקיף את שני הבורות מעוצב באופן מינימליסטי תוך בחירה
מוקפדת של חומרים וצורות.
לאחר סיור עצמאי במקום, קיימנו דיון אשר כלל התרשמויות, תהיות ורשמים
אישיים וכן ניתוח הבחירות העיצוביות של המתכננים.
טיים סקוור – חודש לאחרונה ע"י Snöhetta.
זהו אחד המרחבים האיקוניים המזוהים ביותר עם העיר ניו יורק. המרחב רווי
בשלטי חוצות צבעוניים ומסכי ענק מרצדים היוצרים מרחב תזזיתי, מצועצע ועשיר מאוד
ויזואלית.
רפלקציה
אלי אפשטיין
אנדרטה לזכר אסון התאומים.
האלמנט המרכזי באנדרטה הינו 2 בורותו מפעימים בגודלם במקומות בהם עמדו
המגדלים. הבורות הללו מסמלים את החלל שנשאר אחרי נפילתם של המגדלים, ואת החסר
בליבה של העיר שהדבר יצר. מאוד הופתעתי מהגודל של הבורות הללו. מתמונות וסרטים,
מגדלי התאומים לא נראו לי כמבנים שתוספים שטח כה גדול, לעומת זאת אותו שטח שנצפה
בצורה של בור מייצר תחושה מרחבית גדולה הרבה יותר ממסה בנויה באותו גודל.
בהיקפם של בורו אלו נופל מפל מים, ובמרכזם בור נוסף אליו המים זורמים,
וכאילו נעלמים. אלמנט המים יוצר 2 חוויות: אחת – רעש חזק של מים נופלים, שמייצרים
ניתוק וחוויה ייחודית מהסביבה העירונית ומהקולות הטיפוסיים, והשניה – האשליה שכמות
המים הגדולה הזאת זורמת ונעלמת אל בטן האדמה, וייצרה אצלי פעם נוספת תחושות
ומחשבות המגדישות את האובדן והחלל שנותר.
בהיקף החללים ישנה חומה שחורה עבה, ועליה חרוטים שמות הנספים. העיצוב
המוקפד, החריטה בהחסרה, וכמובן המספר הבלתי נתפס של השמות השונים והמגוונים
שחרוטים שם, מספרים את הסיפור באופן מרגש מאוד. ובייחוד, ביום השנה לאירוע, שמות
רבים קושטו בפרחים, הוצבו עליהם תמונות של הקורבנות ועוד – ותחושת החיבור הכמעט
אישי לחללים היוו חוויה מרגשת במיוחד.
השטח שמסביב לשני הפסלים הללו – הבלוק העירוני עליו עמדו המגדלים,
עוצב ע"י המשרד של פירט ווקר. הוא מורכב ממשטח שטוח כמעט לחלוטין, ריצוף
וחומרים פשוטים ובצבעים שקטים, ושימוש מאוד מדוייק בצמחיה. כל האלמנטים מסודרים
במלבנים פשוטים בעלי אורך שונה אך כולם מדוייקים ותחומים. לדעתי עיצוב זה שואב השראה
הן הגריד המפורסם של רשת הרחובות של מנהטן והן של החזיתות האייקוניות של מגדלי התאומים.
לסיכום, כל האלמנטים באנדרטה הזו מאופיינים בגיאומטריה פשוטה, שימוש
מאוד מצומצם בחומרים, טקסטורות וצבעים, אף הכל מאוד מוקפד, גדול בצורה מונומנטאלית
ומדוייק ברמת הגימור – כל אלה משתלבים לאתר מרגש ועוצמתי ומנציחים את האסון באופן
מכובד ומרשים.
לי דורון
Tear drop park
מתוך מדשאות רחבות ידיים ושבילים שטופי שמש לאורכה של גדת הנהר, דרך
שביל צר ומוצל נגלהTear Drop Park. כאן, חשתי בייחודו של
הגן כתווך ייחודי בין המולת העיר ובין מרחב ירוק נוסף גדול יותר Battery Park. תחילה, רוחבם הצר של השבילים עורר בי תחושת
אי נוחות קלה – האם השגנו גבול אל גן פרטי של מתחם המגורים או שמא מדובר בפינה
קטנה הממשיכה את הפארק הגדול? ככל שהתקדמתי אל תוך הגן, המרחבים הפכו פתוחים יותר
וכך גם תפיסתי את הגן – טיפוס יחודי ושונה כל כך מן המרחבים הירוקים הסמוכים לו
ומאלה הפזורים ברחבי העיר ובדרומה בפרט.
למרות שטחו הקטן של הגן, אין זה גורע מהעושר הרב הקיים בפרטים השונים
ובסוגי הצמחייה בו. עצים גבוהים לצד ששיחים עבותים, סלעים לצד אבנים מסותתות,
פינות מוצלות ומתקני משחקים.
השבילים ההיקפיים מקשרים בין הכניסות אל בנייני המגורים ומחברות אותו
אל הפארק ואל הרחוב הראשי. השביל במרכזו של הגן מוביל אל חלקו הציבורי ביותר, מרחב
שמשי פתוח מדרון סלעים ומגלשה שלא השאירה כמעט אף אחד מאיתנו אדיש... הרגשתי כי
השבילים בפארק, במאפייניהם השונים – פרטי וציבורי, נשזרו באופן הרמוני זה בזה ובכך
מצליח הפארק לשלב בין מספר חוויות, שימושים ומאפיינים באופן בשטח מצומצם כל כך.
The Waterfront Plaza – Battery City Park
By: Lev Zhitnik
New York is the
embodiment of the concrete jungle metaphor. All kinds of activity are packed
together into a tight Homo-Sapien modern ecosystem in an extraordinarily large
scale. The Waterfront Plaza is located
in the Battery City, a buffer zone between the heavily built density zone and
the uncontrollable water of the Hudson River. It continues the rigid Manhattan
grid and breaks it into parks, museums, volleyball courts, social gathering
spaces and more. As you walk the Esplanade you are forced to be torn,
peacefully, between the careful design and planning of these areas and the view
to the water, the statue of liberty and the other side of the river. It is a
powerful balance.
One such place,
especially powerful, is the Waterfront Plaza. On one side, you have a giant
complex of office spaces, commercial floors, greenery and most of all – the
winter garden in the center of it all as a generator of movement in this big
space. On the other side there is the almost magical pull of the water breaking
upon the docks, with the pavement going down to the surface of the water and
ships that are docking right next to the specially designed granite benches.
The Waterfront
Plaza, to me, is an urban magnet that pulls activity and atmosphere into it
without being loud or posh. It powerfully connects the different parts of the
Battery City by giving them a center.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה